07/12/2018
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2058565980830824&id=471440549543383
כמה הגיגים שלי על נרקיסים, נשים, ניסים ונפלאות החינוך וההסברה
#פילונוף לחנוכה.
צילום ומחשבות מאת אדריכלית נוף Nava Simon:
הנס הגדול של חנוכה ידוע לכולנו.
נס פך השמן הקטן, שהספיק ל- 8 ימים שבהם דלק האור במנורה, כנגד כל הסיכויים ולמרות הכמות הקטנה של השמן.
נסים קורים בכל יום ולא רק באגדות.
נסים לא חייבים להיות הרואיים.
לפעמים הם יום יומיים.
הטבע שלנו הוא נס אחד גדול ומתמשך.
מספיק להתבונן בעלה שנושר ובזה שצומח.
בשמש ששוקעת מחדש בכל יום וצובעת את השמיים בגוונים מרהיבים ומרטיטי לב, אך שבה וזורחת שוב בכל בוקר.
בחצבים הפורחים ומבשרים את בוא הסתיו,
בגשם הראשון שמגיע בעיתו, כדי להבין שכל אחד מאלו הוא נס.
ויש עוד...
ביום שבת טיילתי בעין לבן.
הטבע מתעורר עכשיו, אחרי הגשמים הראשונים שירדו.
האדמה החומה שהיתה עד לא מזמן יבשה, מקבלת מעטה ירוק.
בין השקט, יש רחש של צמיחה ושל לבלוב.
בדרך, בין הסלעים ראיתי מקבץ של נרקיסים. זקופים וגאים.
הנרקיסים הללו גרמו לי לעצור.
להתבונן, לחשוב ואחר כך גם לצלם.
נסים קורים בכל יום,
כי גם אם יש חושך,
אפשר לצמוח אל האור.
בפקעת הטמונה עמוק באדמה
גלומות כל התקוות, הציפיות, האמונות והידיעה שכל דבר בעיתו
וגם רצון גדול לצמוח.
ואז הכל התחבר לי.
הקמפיין לשמירה על פרחי הבר ומחאת הנשים במאבק נגד אלימות כלפי נשים.
עד אמצע שנות ה- 60 היה נהוג בישראל לקטוף פרחי בר,
מה שהביא להכחדה ולכליה של כמה מפרחי הארץ היפים ביותר.
בשנת 1964 החלה החברה להגנת הטבע בקמפיין ארוך טווח
שכלל הכרזה על עשרות מיני צמחים כצמחים מוגנים ופעילות הסברתית וחינוכית מוגברת
להפסקת הנוהג של פרחי הבר בישראל.
ההגנה על הפרחים המוגנים, הפעילות החינוכית האינטנסיבית והאווירה הציבורית האוהדת
הביאו להצלחת הקמפיין.
על אף הספקנות הרבה שליוותה את הקמפיין,
הוא נחל הצלחה רבה ואזרחי ישראל הפסיקו לקטוף פרחי בר.
נשים הן לא פרחים מוגנים. לא.
אבל אי אפשר שלא לקשור בין הקמפיין שהיה למחאת הנשים שמתקיימת בימים אלו.
את האלימות יש למגר.
כל פעולה שתעלה את הנושא למודעות מבורכת בעיני.
כל קול זעקה, כל פעולה הסברתית, חינוכית וטיפולית
כל הפניית תקציב להפסקת הנוהג של אלימות כלפי נשים ובכלל, היא חשובה,
היות והמאבק הזה הוא לא רק עבור אותן נשים שקולן לא נשמע,
אלא עבור העתיד של הבנות והבנים שלנו,
כי אם לא נפעל לעצור את מעגל האלימות, הוא רק יגדל ויכלול בתוכו דורות של נפגעי אלימות שיהפכו
להיות אלימים בעצמם ולכו תדעו איפה זה עשוי לפגוש אותנו.
נסים קורים בכל יום ולא רק באגדות.
נסים לא חייבים להיות הרואיים.
לפעמים הם יום יומיים.
הטבע שלנו הוא נס אחד גדול ומתמשך.
וגם החיים.
ולכל אישה מגיע להיות זקופה וגאה כמו נרקיס
ולפרוח חופשיה בטבע.
* / נאוה סיימון
