אפרת צימרמן - אדריכלות ועיצוב חופות ופרוכות ייחודיות בעבודת יד

20/07/2025

"עכשיו לבנות ממ"ד?"
"כשהמלחמה עוד מעט נגמרת?"
"לבנות ממ"ד זו תגובה היסטרית".
"לא ברור לכולם שאם יש פגיעה ישירה , שום דבר לא עוזר?
"היסטריה יקרה ומיותרת""

אז בבקשה - כמה נקודות למחשבה:
*המלחמה עוד לא נגמרה .
*העלילה לא פשוטה והענין המדיני מורכב...
*נכון ,אין בטחון מלא אבל זה הוכח כמציל חיים במקרים רבים.
*קירות בטון עם ברזל עמידים יותר להדף מקירות גבס .
*ובשורה התחתונה - זה מעלה את ערך הבית!!

נתקלתי בלא מעט אנשים ששואלים היום
בזמן חיפוש בית לקניה:
האם יש ממ"ד בבית ?
אם אין, הם מבקשים להוריד 250000 ש"ח
כי כך יעלה להם לבנות ממ"ד ...
ו... מקבלים עוד חדר. הילדים הקטנים יכולים לישון בו.

החשבון הזה די ברור.
הציניות קטנה. רף ההיגיון עולה
ואם זה נכון
בניית הממד יוצא לדרך.
#לבנותממד #לבנותממדעכשיו

26/07/2024

היא היתה איתי חודשים ארוכים.
היא נמצאת עכשיו בדיוק במקום הנכון
הפרוכת של משפחת בר לב
הגיעה למקומה לפני ארון הקודש באלעזר

יצירת הפרוכת - לא היתה עבודה.
זו היתה מלאכה שנתנה לי אוויר לנשום
כשלא היה אוויר בכלל.
כל פעם שחיברתי רצועות ישרות של בדים ,
עם אותיות עגולות,
התמלאתי בתקווה , בהרגשה טובה .
המחשבות נדדו למשפחה המיוחדת הזו.
משפחה שהיא תמצית הטוב שיש לנו בארץ.
אל טליה בר לב גיל בר-לב והילדים ,
אל בני ובנות הזוג, אל האהבה שלהם
והנתינה לארץ, לאנשים למדינה.

הם איבדו את ביתם,
איבדו את עמית ז"ל הבן והאח האהוב ,
ובכל זאת הם בוחרים לעסוק בחיבורים.
לעשות טוב לאנשים ,
להקל על קשיים.
מחפשים איפה אפשר לחבר.

הזכרונות ,הם כמו קווים ,
מלמעלה למטה ובחזרה,
המתחברים לעשיה.
הם נוגעים בתנועה העגולה שיש בנו
מחפשים אחרי הביטוי הפנימי האישי,
במיוחד כשכל כך קשה מסביב.
אנחנו עיגולים ויושר

תודה לכם ,משפחת בר לב היקרה,
שנתתם לי את הזכות
ללכת במסע הזכרון והנוכחות של עמית ז"ל
להיות חלק מביטוי של אמונה
להיות שותפה לדרך
ולהרגיש את העשיה שלכם בענווה ובאהבה .

(תודה לניצן של נדב שהבחינה
שיש בפרוכת 42 קווים ו18 עיגולי אותיות..עיגולים ויושר)

לבשורות טובות ורפואה שלמה

#עיצובפרוכת #פרוכתמעוצבת #פרוכתבעיצובאומנותי

25/07/2024

מה לא היה שם
בדרך להרחבת הבית הזה?
תהליך תכנון מורכב,
קורונה שהקפיאה תהליכים,
בעיות בריאות,
מלחמה, העדר פועלים ,
וגם כאלו שהתיימרו להיות אנשי מקצוע
והתגלו כלא ישרים.
אבל בעלי הבית הם אנשים מקסימים,
טובים וחכמים , משפחה נפלאה ומיוחדת,
והם לא ויתרו.
בכוחות, שאין לי מושג מאיפה הם גויסו,
וממש ב 10 אצבעות, הם מצאו את הדרך להמשיך לבנות צעד אחר צעד,
לקדם כל מה שרק אפשר
כדי להצליח להכנס לגור בבית.

הבית לא גמור. הרהיטים לא מתאימים,
יש עוד הרבה מה לעשות,
אבל הם גרים בו, עם כל החוסרים.

בדרך כלל בפוסטים של סיכום תהליך בניה מראים את התוצאות
בתמונות מעוצבות מושלמות .
אני כאן בשביל להראות את הדרך.

זה כל כך מסובך היום להגשים חלומות!
זה אפילו נהיה מסובך לחלום אותם.
מי מעיז לחלום אחרי מה שקרה,
אחרי מה שמתרחש,
כשכל כך כואב
כשהעתיד מעורפל?
איך אפשר לעסוק
בתכנון מטבח וחדרי שינה
כשהאדמה רועדת
כשהצפון בוער
כשיש ילדים וחברים בעזה
והחטופים ...

אבל בחרתי להעלות את הצילומים.
בחרתי במצב החלקי, ללא הצבעים,
ללא הרהיטים, בלי גימורים.

הבית הוא כמשל ,
המקום המוגן,
שצריך לאפשר טבעיות, להיות מי שאתה,
מרחב בו ניתן להביא את עצמך לידי ביטוי.

כשהכל כל כך מורכב
וחסרות ההגנה והיציבות,
היכולת לסיים לבנות את הבית
הפכה למסע מפרך,
עם דחף עמוק השרדותי - לעמוד במשימה.

לגור עכשיו בבית, זה לזקוף קומה ,
להוכיח שאפשר לנצח -
ואפשר להמשיך להגשים חלום .

#שיפוץבית

23/06/2024

19/05/2024