02/02/2016
הזיקה לקוד גנטי עירוני חדש בשכונת אבו תור (الثوري)
סטודיו ג'-טקטיקות עירוניות -תכנון מרחב ציבורי
הגשת סוף סמסטר א 2016
החזון בפרויקט יצירת מרחב ציבורי חדש שמעורר תהליך עיור בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים
Mind takes form in the city; and in turn, urban forms condition minds."
Lewis Mumford
תכנון : אדר' רולא בשארה - פרויקט במסגרת תואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל
הפרויקט מתמודד עם הקונפליקט האורבאני המובהק בתוך שכונה אבו תור המחולקת ,שכונה יהודית וערבית ( סיטואציה של עיר גנים מצד אחד ומצד שני ערימה עירונית של מסת מגורים צפופה בלי הגדרה משמעותית לשטח ציבורי ),בנוסף לפערים חברתיים וכלכליים גורם לנתק מוחלט, תופעת הגידור בנתק מהווה קרע אורבני ,אשר שכונת הגנים היהודית לא המשיכה פנימה לאבו תור הערבית ,הניכור הזה מתעצם בתחתית של השכונה ( גן נעמי - الراس) . הפרויקט מציע תכנית אב לכל שכונת אבו תור ,שמתוך התכנית נגזר המרחב הציבורי החדש והוא יהיה המקום הראשון שבו יגלו התושבים את השימוש במרחב העירוני ,שמעורר את תפיסת העירוניות דרך מקרה בוחן גן נעמי שהיא הכיכר הראשונה שדרכה השכונה תעבור תהליך עיור הדרגתי ובשלבים ,.
הקונפליקט האורבני מתבטא בכמה אספקטים :
1. מיקום אבו תור בעל פוטנציאל רב ( לא מנוצל ) הוא חלק ממרחב ייחודי ,מצד אחד הקשר הישיר לעיר דוד והדופן הדרומית לעיר העתיקה ,( אחד מהצירים הרוחניים בירושלים ) ומצד שני מתחברת למערב העיר תלפיות ,עמק רפאים ועוד.. , השכונה יושבת במגע עם שטחים ירוקים (יער שלום ) שמתחבר לטיילת ארמון הנציב , הוא לא תורם לשכונה ולתושבים.
2. היעדרות המרחב הציבורי באבו תור גורמת לכך שקיים בה ניתוק מוחלט בתודעה של התושבים למשמעות המרחב הציבורי וחשיבות שלו בתהליך לעיור .
הקוד הגנטי החדש לעירוניות
ע"פ התאורטיקן נורברג - שולץ שהסביבה היא מקום ,והמקום הוא חלק אינטגרלי מקיומנו .הפרויקט מתמודד עם יצירת סביבה שיש לה צורה ,ותוכן כאחד בעל מאפיינים רב שימושיים של מרחב ציבורי ראשון מרכז תרבתי פתוח מטרתו לחנך דורות הבאים, חשיבות המרחב הציבורי ליצירת אנשים בעלי תפיסה אורבנית וחשיפה לאוניברסאליות ולסובלנות והכיכר הזו יכולה להיות מודל תפיסתי שיכול להתקיים בכל מקום שנעדרים בו שייכות וצורך למרחב הציבורי בעיר הקונפליקטואלית ירושלים .
מטרות עיקריות בפרויקט - מקום ורוח המקום :
המטרה העיקרית בפרויקט זה לחקור את ההשלכות הפסיכולוגית של הארכיטקטורה דרך המעשה (הבית ספר הפתוח ) ,אשר יש קשר בין הרעיוני והמעשי , המעשה הארכיטקטוני הוא הסימן כדי לספק מקום קיומי הכרחי " existential place " שזה לשהות במרחב הציבורי כבית ), ע"פ היידגר האדם אינו יכול לקבל נקודת אחיזה רק מתוך הבנה וגופי ידע מדעיים. האדם צריך סמלים כדי שיתנו משמעות לחייו ולסובב אותו) ותפקיד הארכיטקט הוא ליצור מקום בעל משמעות, המסייע לאדם לשהות בו.
ביצוע רעיון בא ע"י ביטוי בעקרונות הבאים :
• תכנון שיצרתי בפרויקט דרך הטרסות הופכת אותו מ- אי מקום למקום קיומי תודעתי ,אשר הוא המקשר את המגורים לציר שמגיע מירושלים העתיקה הטרסה היא מעשה ראשוני שיכולה להתפתח ולצמוח, ולהתחבר לסביבה שאר הטרסות ימשיכו להתפתח עד הגעתם ליער השלום וטיילת ארמון הנציב והקשר עם תחנות תצפיות לאורך כל המעטפת סביב היער שמשקיף בחלקו למדבר יהודה
• הנוף של הבינוי הערך שלו מתבטא דרך דיאלוג בין מרחב תרבותי לבין נוף ההיסטורי של ירושלים
• הגדרה מחדש לגבול בין אבו תור ויער השלום דרך מרחב ציבורי לילדים כחלל עירוני בעל מאפייני אטרקציה חווייתית ,ככיכר ציבורית שיהווה קוד גנטי להגדרת עירוניות ושייכות התושבים למקום .
• הפרויקט הוא בית ספר פתוח כשוק חברתי שקיים בו פונקציות ציבוריות.
בנוי בטרסות של גן אשר השכבה העליונה הוא שטח ציבורי פתוח ( שצ"פ ) ומתחת לטרסות שטח ציבורי פתוח (שב"צ ) משקיף על נוף יפה במזרח ירושלים נוף המדבר מצד ומצד אחר ירושלים העתיקה .
• הפרויקט מנצל הפרשי גובה טיפוגרפי קיים לטובת יצירת פרויקט עשיר במצבים ציבוריים פתוחים שונים ומגוונים ,שמתחיל במדרחוב של שוק ומסחר ,ויורד לטרסות במפלס עליון שלה גן פתוח שהשוק יכול לרדת , ומתחת לטרסות מבני חינוך כיתה פתוחה שמאפשר השתתפות נשים וילדים בעיקר ,בכדי ליצור שייכות מכובדת למקום מקרב כל האוכלוסייה.